גלישה על חבל יחיד

לאחרונה הופיעו תמונות מלוות בקצת פרסומים במדיה החברתית על גלישה מצוקים באמצעות חבל אחד. פרסום זה גרר קצת תגובות מאנשים מבינים וגם בעלי מקצוע
גלישה על חבל יחיד

 

גלישה על חבל אחד וגם עיגון אחד

לאחרונה הופיעו (מודה שלא ראיתי עד שהופניתי ע"י אחרים שביקשו שאגיב לעניין, לא רציתי להגיב ישירות שם מסיבות ברורות. ההחלטה להגיב היתה כאן הייתה בעיקר בשל הסיבות שקראתי בתוך התגובות ומכוונות לכלל חובבי הענף) תמונות מלוות בקצת פרסומים במדיה החברתית על גלישה מצוקים באמצעות חבל אחד. פרסום זה גרר קצת תגובות מאנשים מבינים וגם בעלי מקצוע. אבל, לא התקיים שם דיון מקצועי אמיתי על הנחיצות סביב המהות. כי, המצדדים שבד"כ אחד או, שניים מהם מפרסמים יש התנגדות ומיד אחד או, שניים קבועים מגיבים בתקיפות על הניסיון החצוף של הטוענים נגד, באמצעות תשובות כאלה: 

1.      זה מה שמלמדים בחו"ל וזאת השיטה המועדפת בקניונינג. 

2.      לגלוש עם 2 חבלים זה מיושן. 

3.      לגלוש על חבל אחד זה חדשני. 

4.      לא צריך יותר מבולט אחד לעיגון. 

5.      הוחלט על כלל הגלישה ב-  2 החבלים (200%) ע"י מדור טג"ח אי שם בתחילת שנות ה- 80. (מיושן, כמובן) 

6.      הכללים ברט"ג ובישראל בנושא מיושנים. 

אז, פוסט זה מעט ציני אבל אולי יצנן קצת את ה"מתלהבים" מ"חדשנות" הסיבות לעיל מהטעם הפשוט, אין פה שום דבר חדש ו... גם לא מדור טג"ח קבע כללים לבדו. 

נתחיל מנקודת מבט... עסקית... אין ספק שגלישה על חבל אחד יותר זולה והרבה יותר רווחית לבעלי החברות בענף שמלמדים קבוצה לגלוש על חבל אחד. איך זה נראה? המדריך פורס 2 חבלים על מפל, ואולי 3, (אולי המטיילים שלו עושים זאת), על כל חבל גולש אחד וביחד הם 2, או, יותר אבל, בקונספט הזה, מדריך יש רק אחד ולא אחד על כל עמדה עם הצדקה למיומנות בדמות...איך לא. חדשנות!. אכן, אני מסכים שזאת חדשנות, אבל עסקית! יש פה חיסכון של 2 -3 מדריכים. ועל הדרך אחלה רווח. 

אז, למצדדים הספורים, זאת חדשנות המגובה בעובדה מרשימה, "ככה גולשים בקניונינג בחו"ל". אז, חדשנות, היא ממש לא וחלק מהמים הקרים הנשפכים על רעיון החדשנות יהיה בכך שאספר שגלישה על חבל אחד נעשתה ונבדקה מאמצע שנות ה- 70....! והרבה מאד באמצע שנות ה- 80 ואילך. בהמשך אספק אפילו הסברים על הניסיונות המקצועיים שנעשו בנושא.  

הטענה שככה גולשים בחו"ל אינה סיבה מספיק טובה כדי לעשות את זה בארץ... בחיפוש אחרון שעשיתי בין קניוני ישראל, לא מצאתי קניון ראוי לשמו עם מפלים שוצפים לא אנכיים בארצנו הקדושה והמדברית המצדיקים גלישה בחבל אחד. מאידך, יש בעיני המצדד הצדקה בגלל, או, בזכות הקניונינג בחו"ל... לשם ככל הנראה ינהרו אלפי אנשים בעתיד הקרוב לאחר שיעברו הכשרה על חבל אחד ועיגון אחד. 

אז, מעבר לסיבה העסקית והרווח בצידה (שאני לחלוטין לא שולל אפשרויות לשיפור הרווח אצל החברות העסקיות), אני סבור שעצם ה"מכירה" של גלישה על חבל אחד היא העניין. למה הכוונה? הגלישה על חבל אחד וגם מקרמה וגם פידלסטיק הן מיומנויות מיותרות ומסוכנות אצל הרבה מהמשתמשים, כבר כתבתי על זה. ה"מכירה" של המיומנות נועדה פשוט לשים עוד כמה "מוצרים" על מדף החברה שלאחרים אין אותה..., או, יותר נכון, לא מאמינים בה, ולמכור אותה כדבר הבא, תוך התעלמות מוחלטת מהובלת המטיילים אל הדבר האמיתי והיחיד והוא: עצם הטיול כטיול מהנה ובטוח ולא ה"חדשנות" המיותרת. כמו כן, לבעלי ראייה עסקית צרה אין יכולת להפנים את הסכנות לגולש הישראלי ששומע, או רואה ועושה גם הוא. כי, מיהו הלקוח הממוצע? הוא הישראלי אוהב הטיולים מחד, והבעייתי מאידך (ראו פוסטים וסיכום כאן בנושא).   

נחזור ל"חדשנות". אני חייב לכם את ההתלבטויות המקצועיות שנעשו אצלי ועוד חברים בתחום באמצע שנות ה- 80 ואף פעמים נוספות שנים אחר כך ונוספו לאלו שהיו לפני. קודם כל, למה נעשו בדיקות אלו בכלל? שימו לב לסיבה המרכזית התמימה ובעלת מימד השליחות התמימה: חינוך לאחריות ועצמאות!!. לא חסכון בציוד, לא במדריכים. חינוך. אשכרה, חנוניות מהדרגה הראשונה.  

לגבי הציוד: האם חבל יחיד, רתמה ויתר האביזרים בנויים לעומס כאביזרים יחידים? התשובה כמובן חיובית לחלוטין. בתנאי שהציוד בתקן שנשמר היטב ע"פ הכללים ומתחדש אצל המשתמש ללא קמצנות.  

האם כדאי לסמוך על עיגון טבעי אחד? התשובה היא לא!! לא בגלל שלא קיימים עגונים כאלה בטבע. אלא בשל העובדה שאת העיגונים לא קונים בפצל, או, באדלריד עם תו תקן, העיגונים זה לא ציוד. עיגון לא טוב לא יעזור לציוד הכי בטוח. ולסמוך על עיגון אחד זה ממש לא נכון ובוודאי לא מתאים לרוב חובבי הענף בארץ.  

אז, בדקנו, "אז"... האם לסמוך על הגולש עצמו בעצם הגלישה על חבל אחד? תלוי בראש וראשונה באדם עצמו, ברמת המיומנות הכוללת שלו, באימונים המקדימים ביכולת פתרון התקלות שלו. אם הגולש הוא מאד מיומן וגולש  עם אמצעי חיכוך גבוה ופרוסיק אבטחה, זה כמובן יותר טוב. אם במקביל יש מטייל בתחתית המפל שמבצע אבטוח כבאים, אז, גם טוב. שוב, כל זה תלוי באוכלוסייה (ראו סיכום) וב....עיגונים.  

אבל... לא היינו מספיק מרוצים ובדקנו עוד 2 אפשרויות לגלישה עם חבל אחד: 

אפשרות ראשונה שנבדקה: 2 חבלים פרוסים הקרובים אחד לשני. על כל אחד יש גולש שמאובטח לחבל של השני באמצעות פרוסיק, או, שאנט. התוצאה: יש מקומות שניתנים לביצוע, יש מקומות שלא. הגולשים נמצאים אחד מעל השני (אבנים...) וחשוב שידעו לפתור תקלה של שחרור פרוסיק תקוע.... 

אפשרות שנייה שנבדקה: דומה לראשונה, ניתן לגלוש אחד ליד השני ללא הפרעה עם חבל נוסף הפרוס ביניהם לצורך אבטחה. וחשוב כמובן שידעו לפתור תקלה... רעיון נחמד ולא ישים בכל המקומות ושאלת השאלות: מה כבר ההבדל?. 

אז, מופע ה"חדשנות" עולה למצדדים בפוסט ההוא כמו מהאוב, מבחינת השנים... כלומר, לא חדשנות ולא נעליים. 

בנושא הבולטים כיום: האם לסמוך רק על בולט אחד? התשובה הצפויה וה"מיושנת" שלי, כמובן שלא. מעבר לכך שהאחראים על הבולטים בעצמם לא סומכים על שימוש בבולט אחד לעיגון, ובוודאי לא יהיו מוכנים לחתום עליו, אז, למה שאנחנו נסמוך? הרי פעילים וותיקים בתחום יודעים שאת הבולטים מחליפים מידי פעם, בולטים ניזוקים משיטפונות, משימוש, מגולש אחרון, מתעקמים נשברים לפעמים ולוקחים איתם קונוס של סלע בדרך. האם יתכן שביום א' הבולט יחזיק ואילו ביום ב' לא? בוודאי. גם כאן, לחלק קטנטן מציבור הגולשים יש אולי את היכולת המקצועית המלאה לבדוק בולט ולסמוך עליו. מה לגבי היתר? מה לגבי מעגלי הפינות? הפזיזים?  המעתיקים?   

סיכום: 

בישראל התנסו בגלישה מצוקים הרבה מאות אלפים במסגרת בתי הספר, תנועות הנוער, מסיבות ימי הולדת ובר/בת מצווה, קייטנות, ימי גיבוש לחברות, קורסים וכד'. חלק מהם נדלק על העניין ומתחיל בתהליך הכשרה לעצמאות. לעניות דעתי, חלק קטן. אז, אין יותר נכון מפעילות שמוגדרת כ- 200% ע"פ הקיים, וגם... שומו שמיים. כללים. חלק גדול יותר רוצה פשוט לטייל ולהנות מטיול אתגרי ויתנסו במעבר נחל אחד, או יותר. מתוכם יהיו חובבים שירצו קצת יותר. חלק קטן ונוסף ילך לקורס מדריכים כדי ובעיקר לעבוד בתחום. מתי מעט מהם, כמעט ספורים ימשיכו כמטיילים מקצועיים.  

שורה תחתונה: אין שום דבר חדשני בגלישה על חבל אחד, יש רק סיכונים מיותרים. שיטות הקניונינג ביוון, או ספרד, או מרכז אמריקה אינן "אור הנגוהות" לציבור הישראלי. כמות המשתמשים שם זניח לחלוטין לעומת ישראלים. לא יוצאים שם במערכות החינוך לסנפלינג על צוק... העניין שם הוא אחר לגמרי, הוא תיירותי נטו ובד"כ לתיירים מבחוץ. ביוון לא מגיעים בתי ספר לצוק במסגרת יום שדה...., מקסימום עניין עסקי (מוצרים ורווח). יש הרבה יותר סכנות מגלישה על חבל אחד מאשר על 2 חבלים במיוחד כאן בישראל. הרוב המוחלט של הקהל הזה רוצה הדרכה טובה ובטוחה בכיף. לא ממש בא למרביתם ללמוד קשרים, או, מיומנויות מיותרות. המצדדים לא מבינים, או, אין להם את הניסיון להבין את הציבור הישראלי בכללותו. אני מקווה שמתי שהוא יגיע האנתרופולוג, חוקר תרבויות, או, הסוציולוג שיחקור את ציבור המטיילים הישראלים ובדגש על חובבי הגלישה מצוקים. חוקר כזה, לדעתי ימצא עניין מחקרי רב בהתבוננות בציבור הזה דרך קשת רחבה של השפעות כמו: חינוך, דתיים וחילוניים, עירוניים וקיבוצניקים, רגשות, זהויות, בתים, הרפתקנות, תנועת נוער, מכינות, שירות לאומי ושירות בצבא, תרבות ה"סמוך" וכד'. אולי, אז, יבינו "מוכרי החדשנות" שמה שנכון להמוני הגולשים בישראל על הטופוגרפיה שלה וסיר הלחץ החברתי שבה, שזה שונה מהותית מהאירופאי, או, מהאמריקאי.

לסיום, ישנו ערך אחד, חשוב בעיני שקוראים לו צניעות. ערך חשוב במיוחד לאלו שחושבים שהמציאו איזה שהוא גלגל, או, גלגלון, בניסיונם למכור "מוצרים" מיושנים כחדשים ומלווים אגב כך, את דחיית הכללים, את דחיית תקנות הרט"ג ומטיילים במקומות לא מאושרים. ניסיונם האמיתי והבנתם הכוללת של השפעות ההמלצות שלהם מוטלים בספק רב. למה זה קשור לצניעות? ראשית בגלל צורת ההתבטאויות, תוקפניות בד"כ, שנית, בגלל שלל תשובות המתאימות לגיל העשרה, או, כפי כתב אחד מהם על פוסט אחר: "עוד לא ראיתי מישהו שנפל בגלל פידלסטיק" והוא עצמו נמצא בתחום 3 שנים ברובם כמטייל עצמאי כפי שהוא מעיד על עצמו. 

לציבור המטיילים בחרו את המדריכים שיובילו אתכם ע"פ הכללים! בין משעולי המפלים, ע"פ תפישת 200% ולכו להנות בעיקר מהטיול, מהמקום, כי גלישה מצוקים זה לא אקסטרים. זה אפילו לא קרוב לאקסטרים ואין צורך להפוך אותו לאחד כזה.  

 

הדפס אותישלח לחבר

כניסה לחברים רשומים

 

חדשות

עצור
טיול ג'יפים בנהיגה עצמית בקירגיזטן
נפתחה ההרשמה לטיול ג'יפים בנהיגה עצמית לקירגסטאן. למעוניינים כנסו ללינק:
16/07/2017 13:00
טיול ג'יפים בנהיגה עצמית אל מונגוליה, ארץ השמים הכחולים
אחד מהמסעות האולטימטיביים לתרבות עתיקה בעקבות ג'נגיס חאן. ערבות העשב, מערב מונגוליה, אירוח בגרים (יורטות), מפגש עם מקומיים ונהיגה מאתגרת. http://www.hiperactivi.co.il/?CategoryID=230&ArticleID=221
2/08/2017
לוח אירועים
עבור לתוכן העמוד