צור קשר

כניסה לחברים רשומים

 
חפש את המטמון
3 - מלך הגונגל
4 - טג"ח
1

כנס וגיבוש מנהלים

כנס וגיבוש מנהלים  (הגדל תמונה)

למפגשי מנהלים עם תכנית גיבוש יש את הייחוד שלהם. בדרך כלל מדובר בקבוצה קטנה עם מגבלות זמן, תיאום ותזמון. אבל, ללא ספק, מדובר במפגש איכותי, חווייתי ואפקטיבי. בשנים האחרונות הפקנו עשרות כנסי מנהלים מגבשים בארץ ובחו"ל. תכננו וביצענו עשרות תכניות מגוונות המתאימות לכל קבוצה. להלן תיאור של שלושה מהם.


בדרום:

המטוס נחת במנחת עין יהב ליד שורת ג'יפים ממותגים. ההתארגנות והנסיעה הקצרה אל תוככי מדבר הערבה לארוחת בוקר סימלו יריית פתיחה אחרת ומרגשת. הישיבה סביב שולחנות מתחת לעץ שיטה ענק הייתה תפאורה הולמת לקבוצת המנהלים הלחוצים בעבודה היום יומית. השף הכין לכל אחד את האומלט שלו עם סלטים, יוגורט, גבינות ומיני מאפים.

 

   


על הקפה האחרון החלה שיחת פתיחה של מנכ"ל החברה. מהיכרותי איתו, האווירה הייחודית כבר השפיעה עליו.

עוד שעה מסביב לשולחן בעניינים פנימיים ו...עולים על הג'יפים והטרקטורונים לנסיעה במסלול מהחווייתיים בישראל – ציר הבשמים.

עלילות האימפריה הנבטית נשזרו בהמחשה מלאה על "איך זה היה אז בסיפורו של הנבטי בנגב". ההשוואה הבלתי נמנעת בין המנהל (מוביל) של היום למוביל (מנהל) השיירות של פעם יצרו דיאלוג אמיתי ו...איך לא, "זה ממש דומה".

למה באמת שימשו הבשמים אז אצל ההולכים בשיירות? התשובה ממש מעניינת ואפילו מצחיקה. רוצים תשובה? תתקשרו אלי, לא כותבים דברים כאלה... 

תחנות מואה וקצרה מאחורינו, אתגרי העבירות סחטו את פרצי האדרנלין מהמשתתפים ו...הנה - בור נקרות לפנינו. ארוחת צהריים ו"חדר ישיבות" הוכנו מבעוד מועד. ההפתעה! שעתיים תמימות של עבודה, מסקנות ותהליכים פנימיים של צוות המנהלים. מנועי הג'יפים והטרקטורונים חוממו פעם נוספת. נכנסים אל תוככי נחל נקרות על קטעי העבירות המפורסמים שבו. אחרי מפגש עם בולדרים ושני תרגילי ODT, הגענו אל מכתש רמון. השף מהבוקר "עישן" את הבשר על מנגל מקצועי עם תאורה יפה, שולחנות ערוכים ומזמינים, עמדת שטיפת ידיים ריחנית וארוחת ערב לצלילי מוסיקה.

 

 

בצפון:

מנכ"לית החברה ביקשה יומיים לכנס המגבש המתוכנן. "תפרק" אותנו ביום הראשון, וגם נדבר קצת. ביום השני ננוח ונדבר הרבה, הייתה ההוראה. 

אז פירקתי.

אחרי ארוחת בוקר בדרך לצפון, העלינו את החבורה התוססת על קיאקים במזרח הכנרת. חתירה זוגית של כשעה וחצי על הקיאקים הממותגים צפונה אל לגונות בקעת הבטיחה (ציידא) נעשתה באופן מפתיע מהר מהמתוכנן. מפגש עם "סירת ההפתעות" (מיץ תפוזים, שוקו, מאפים ופירות) הייתה האות לקטע השני – אופניים.

רכיבה בין לגונות הבקעה, כולל חציית פלגי מים קטנים וצהלות שמחה, הביאה את המשתתפים אל תחילת מסלול הליכה בפלג הזאכי. המסלול מלא במים, צמחיית נחלים עשירה, ציפורים ובריכות לאורך שני ק"מ. גם המנהלים הכי רציניים התגלו כמשעשעים, מלחמות מים, "הטבעות" וגם, איך לא? תרגיל ODT ייחודי במים "פירקו" את אחרון הרציניים והניבו את פרצי הצחוק והחיוכים. "אבוב" ההפתעות עם הגלידות סימן את נקודת סיום ההליכה במים. סביב "שולחן ישיבות" סיפרה המנכל"ית סוף סוף למשתתפים מה הולך להיות... בסיום "הישיבה" ולאחר כשני ק"מ הליכה עלינו על האוטובוס בדרך למצפה הימים. טיפולים, ספא, חדרים כייפיים ו...חדר ישיבות אמיתי היו בתכנית של היום השני.
היה גם לילה – אבל זה לסיפור אחר...

   

 

במדבר יהודה:

בסוף, אחרי הרבה תכניות הלוך ושוב למנהלת הרווחה/משאבי אנוש/מנכ"ל, חזרו אלי. החליטו להזמין אותי לסגור עניינים בפגישה משותפת עם מנכ"ל החברה.

המנכ"ל סבר שגיבוש אמיתי צריך להיות בלי תרגילים מסובכים.  

"תן לי את הדבר האמיתי, ולא עוד עלייה דרך הסוללה למצדה .אני רוצה  את האין ברירה... אני רוצה שיילכו איתי לכל מקום למרות שכולם קצת יותר רזים ממני".

בקיצור, גם דוגמה אישית וגם הקבלה לתקופות לא רגילות, עם הצורך לשלב ידיים, להתמקד, להתגבש.

ו..."אתה יודע מה?", הוסיף המנכ"ל, " תספר לי רק מה שמוכרחים, אני גם רוצה להיות מופתע".

"חיפשתי" ומצאתי בטבע את נחל דרגה. את האין ברירה, את ההליכה, את הביחד האמיתי, את תחושת ההישג והגיבוש האולטימטיביים.

 

היום הראשון: על אוטובוס בדרך למדבר יהודה, יורדים ועולים על משאית ספארי אל תוככי המדבר. חושך, מבטים הוגנבו בין אחד לשני, גם מנכ"ל החברה "נע" קצת על כסאו. יורדים מהמשאית והולכים כברת דרך קצרה בחשיכה. אוהל ענק עם תאורת עששיות נתגלה לפתע, מוסיקה נעימה וארוחת ערב "על האש". הדופק הממוצע ירד אצל המשתתפים ב-50 פעימות לפחות, הנשימה הוסדרה והחיוכים – אמיתיים.
זה רק מתחיל...
ארוחת ערב, ישיבה ראשונה – התרחקנו (המפיקים) מהמקום.

אחר כך, מסביב לקומזיץ אמיתי התפתחה שירה על קפה שחור, שיפודי מרשמלו ופירות. עיניים נעצמו. מה קורה? ישנים פה? נזרקה השאלה לחלל המדבר.

ליד האוהל הוקמו מבעוד מועד 30 אוהלים ממותגים חדשים. על האוהל שלט עם שם המנהל, בתוך האוהל – שק שינה חדש, כרית, תאורה של סטיקלייט, קופסת שוקולדים – וברכת לילה טוב.

אור ראשון – "מתקתקים" על דלת האוהל עם תה צמחים וחיוך – השכמה. ארוחת בוקר, מתלבשים בהתאם. חילקנו 30 תרמילי גב חדשים עם מים, אוכל, חטיפי אנרגיה וצ'ופרים לכל היום. "עכשיו אתם מסודרים לטיולים", אמר מנכ"ל החברה.

07:30 - יוצאים לדרך לנחל דרגה (דרג'ה) תחתון.
על קניון נחל דרגה: קטע קניון זה הוא העמוק ביותר בקניוני מדבר יהודה, והפרש הגובה בין תחילתו לסופו עולה על 500 מטרים. קניון זה הוא גם היחיד בקניוני מצוק ההעתקים, שאינו מאופיין במפלים גבוהים, אלא במדרגות יחסית נמוכות, עד כעשרה מטרים כל אחת. התחתרות נחל דרגה בקניון הצר של מצוק ההעתקים מאופיינת בשיטפונות עזים, עד כי לעתים מגיעים המים לגובה של 20 מטרים ויותר. מי השיטפונות יצרו בנחל נקיקים צרים ועמוקים, וצנירים גדולים.


למה נחל דרגה? בגלל הליכה, היופי, העומק, בלי קליטת טלפונים ניידים, בגלל המפלים, העזרה ההדדית, ההפתעות הטבעיות מעבר לכל פינה. בגלל הדבר האמיתי. בגלל האין ברירה ובגלל תחושת ההישג.

 

הולכים ממפל למפל, נעזרים, תומכים, מייעצים, נכנסים לבריכות מים, יוצאים, מתייבשים ושוב סולם וחבל. בין המפלים, על דשדשת הנחלים, ארוחת הצהריים נשלפת מהתרמילים עם קפה ותה מגזיות באמצע הקניון האדיר בישיבה צפופה, יחד, גב אל גב עם שיחות מלאי חוויות והרבה מצב רוח מרומם, בדיחות וצחוקים. אין מחיצות.

15:00 – יוצאים מהנחל לחוף מינרל. נכנסים למי ים המלח, צורב בכל מיני מקומות, "בריאות" צועק מישהו. נמרחים בבוץ שחור מכף רגל ועד ראש, צילום קבוצתי, מקלחת, דברים טעימים, ארוחת ערב. סיום.

 

 

<חזרה לניוזלטר לחץ כאן>

הדפס אותישלח לחבר
עבור לתוכן העמוד