מערת חריטון

מערת חריטון היא אחת מהמערות הגדולות בארץ.

שמעתי עליה אינספור פעמים וסופסוף השבוע יצא לי לפקוד את המקום בליווי שלושה בחורים חסונים וחמושים (כי המיקום כנראה לא הכי בטוח בארץ, על אף שלרגע לא הרגשתי מאוימת).

6:30 בבוקר. אחרי קפה שחור חזק נכנסים למערה, מצוידים בפנסים ובכהליה.

המסלול במערה מסומן בחוט לבן דק ובחצים מחזירי אור.

מתחילים. תוך דקה אני מוצאת את עצמי במחילה די צרה, זוחלת בקושי, נזהרת מכפות הרגליים הדוחפות קדימה של הבחור שלפיי, אוכלת קצת אבק, אבל עושה את זה.

קרירות הבוקר חולפת צ'יק צ'ק. חם, אבל אני מצטערת שבכל זאת החלטתי לבוא עם מכנסיים קצרים. הברכיים חבולות, אבל היי! בכי זה לחלשים... :).

ממשיכים במסלול שעובר בין אולמות גדולים במערה, דרך סולמות עולים ויורדים אל תוך מחילות צרות יותר וצרות פחות, שאין דרך אחרת לעבור אותן אלא בזחילה על הבטן, על הגב, או בצורות שלא ידענו שאנחנו מסוגלים להן.

קצת פחות משעה עברה עד שהגענו לנקודה האחרונה לפני שהתחברנו לדרך בה נכנסנו למערה. נשמנו קצת אוויר דרך חלון במערה המשקיף על נחל תקוע וחתרנו לכיוון היציאה.

באמת טיול מגניב, קצר ומיוחד. מומלץ לכל מי שרוצה לעשות משהו קצת אחר ולגוון מהליכה רגלית באפס עלות.

טיפים:

1. להגיע עם מכנס ארוך.
2. להימנע מסחיבת תיק המסרבלת את המעבר במחילות הצרות.
3. להצטייד בפנס או בכהליה המאירה לפחות חצי מטר קדימה.
4. לכל אלה מבינינו שלא מסתדרים טוב עם חושך ומקומות סגורים - פשוט להימנע.

טויל בתאריך: 28/7/10