צור קשר

כניסה לחברים רשומים

 
חפש את המטמון
3 - מלך הגונגל
4 - טג"ח
1

חורבת מדרס - שמורת עדולם

 

טויל בתאריך: אביב תש"ע/2010

 

אחד מאתרי היישובים החרבים מתקופת מרד בר כוכבא בשפלת יהודה. מקום בו טיילתי עם נוער ומבוגרים פעמים רבות בשנים האחרונות ובכל פעם אני מתלהב מחדש כאילו זו הפעם הראשונה (שאגב, אותה לא אשכח כי הייתה בחשכת הליל...).

 

בטיול ביקרנו בשלוש מערות, מערת קולומבריום, מערת קבורה ומערכת מערות מסתור.

 

המערה הראשונה אליה נכנסנו, תוך כיפוף גו קל ואחר כך הזדקפנו שוב, היא מערת קולומבריום שתקרתה קרסה לפני שנים רבות. בדפנות המערה סביב סביב אנו מבחינים בחורים החצובים, חלקם משולשים, חלקם מעוגלים או מרובעים. הדעה הרווחת היא שמערות כאלו שימשו לגידול יונים ומכאן גם שמן. בדרך כלל אנחנו, הראשונים הנכנסים, זוכים לשמוע את משק כנפי היונים המנתרות ועפות בבהלה עם כניסתנו למערה.
כדאי לדעת שיש מי שטוען כי המערות האלו הן לא קולמבריום אלא אקוואריום! כן, גידול דגים להעשרת התפריט. כך או כך, אנחנו כבר מזילים ריר ולו רק בגלל המחשבות החולפות במוחנו על אוכל...

 

אחרי שמיצינו, יצאנו שוב בכיפוף קל ותוך דקות ספורות במעלה הגבעה בינות לשיחים מצאנו את פתחה היפה של מערת קבורה עם אבן הגולל המקורית ששימשה לסגירתה. השתחלנו פנימה והבחנו בגלוסקמאות וסרקופגים המונחים כאן בחדרי המערה החצובה בסלע הלבן הפריך. יצאנו לאו דווקא בדרך בה נכנסנו אלא במנהרה אלכסונית העולה אל כוך בו ישבו/הסתתרו נזירים.

 

מכאן התפתלנו החוצה אל פני הקרקע כשבגדינו כבר מאובקים ולבנים, אבל בשביל זה יש מכונת כביסה בבית... ועכשיו, ל"מנה העיקרית"...

השביל הראשי בכיוון חזרה הוביל אותנו בינות לשרידי בתים ומערות המתחבאים בינות לצמחייה הסבוכה.

לפתע נגלה לעינינו עץ תאנה גדול – כאילו ללא גזע – כשהתקרבנו גילינו מה פשר ה"הפתעה" – העץ גדל בתוך בור מים ענק שקרס, אחד מבורות המים שהיו למרגלות בתי הכפר עלום השם שבין מערותיו אנחנו מטיילים.

 

התחלנו לרדת פנימה אל הבור, בצד התאנה, והנה מול התאנה לימיננו אנחנו רואים ארבעה פתחים אפלים הנמצאים בקפל קרקע קצת מתחת למפלס השביל. מלמעלה לא היינו יכולים להבחין בהם, ולכך ודאי התכוונו אלה שחצבו אותם לפני שנים רבות.

 

עם פנס ביד התחלנו לזחול פנימה (כיום אין סיבה להתבלבל – חצים זוהרים קטנים מוקמו בנקודות אסטרטגיות כדי שחס וחלילה לא נלך לאיבוד בנבכי המערה), על גחון, על ארבע, על שתיים בשפיפה, כל הדרכים כשרות. אנחנו בפנים.

 

כאן בחדר הגדול יותר אנחנו נחים קצת ומספרים על לוחמי בר כוכבא שהתחבאו במערות אלו לפני כמעט אלפיים שנה מפני הליגיונות הרומאיים. אולי נהיה ברי מזל ונמצא משהו? איזה מטבע? או אולי מסרק? למה תמיד אחרים מוצאים ואנחנו לא?

 

טוב, לא מצאנו, הסיפורים נגמרו ועכשיו צריך להתחיל לצאת. זוכרים את החצים הזוהרים? אם כן גם כאן יש חץ כזה ודרך המנהרה הזו אנחנו זוחלים על הבטן 3-2 מטרים, אלא שכאן מחכה לנו הפתעה, צריך לעלות למעלה, ולכן אני מסתובב על הגב ומתחיל לדחוף את עצמי למצב ישיבה ולאט לאט להתרומם במעלה הפיר המוביל למפלס העליון. זכרו, לאט לאט שלא תדפקו את הראש בסלע – זה כואב.

עוד חדרון קטן ועוד מחילה/מגלשה צרה שבסופה אין ברירה וצריך לזחול עם הראש קדימה עד לצומת הבאה. כאן אנחנו פונים ימינה ומגיעים לירידה...

בתחתיתה מנהרה שבתחילתה נוטה למטה ואחר כך מטפסת קצת למעלה – לא פשוט – על הגב, על הבטן, קדימה או אחורה, לא משנה, צריך להפעיל את המרפקים ואת הברכיים.

והנה, פתאום בתוך החשיכה המוארת רק בקילוח דק של אור הפנס, אני מתחיל לשמוע ציוץ של ציפורים ואחרי כמה רגעים מתחיל לראות קצת יותר אור. כאן צריך להיזהר, אנחנו לקראת סוף המחילה ויש סולם ברזל מקובע לדופן המוציא אותנו חזרה אל נקודת ההתחלה בצל התאנה הגדולה הצומחת מן הבור.

היה שווה ותמיד יש מי שירצה "עוד פעם".

מבחן אמיתי, שאגב, גם הלא רזים בינינו (אני לא רוצה להעליב אף אחד) יכולים לעבור, ומן הסתם, ירגישו הרגשת סיפוק גדולה ברגע שייצאו החוצה חזרה למכוניות ויחפשו איזו פינה יפה לפיקניק.

אם תרשו לי להמליץ לכם, צאו לכביש הראשי ועלו למצפה משואה – שם יש שולחנות ק.ק.ל ותמיד תמיד נשקף משם נוף נהדר של גבעות השפלה העגולות עם המושבים הקטנים המבצבצים בלובן בתיהם בין הצמחייה הירוקה ועד לקו האופק – קו הים. אם במקרה הגעתם לקראת שקיעה, ממש לא תצטערו.

בתיאבון...

 

טיפים:

  1. מכנסיים ארוכים - כן.
  2. תיקים ותרמילים במערות - לא.
  3. פנס - חובה.

קישורים למידע נוסף: ארי – תור/הדרכה והשתלמויות

טיולים מודרכים בעברית ובאנגלית על ידי מורה דרך מוסמך

atourguide@yahoo.com 5624856 50(0) 972++

הדפס אותישלח לחבר
עבור לתוכן העמוד