צור קשר

כניסה לחברים רשומים

 
3 - מלך הגונגל
4 - טג"ח
חפש את המטמון
1

ג'יפים בצין

     

 

 

 

 

רצינו להגיע בזמן לאזור דימונה. שם, בתחנת הדלק, נראה שקפה הפוך של בוקר ואיזה מאפה טרי ומרנין יגרמו לנו להיכנס בגלגל ימין ועם הסוס הנכון למסלול. אגב, לקפה הזה אין שום קשר לערכת הקפה המלאה וכמות אוכל שתאפשר לנו להתברבר עד למדבר רם שבוע וחצי. סתם תחרות סמויה שבין באי (באות) הג'יפים שסיגלו להם מנהג פולני עממי.

בבית הקפה הסתבר לנו שאנחנו לא היחידים. כולם הגיעו לשם וככה נקודת המפגש שנקבעה לצומת רותם הקדימה בכמה ק"מ לתחנת הדלק בדימונה. אחלה מפגש.

עשרה כלי הרכב עתירי הסוסים נראו עמוסים באופן חשוד. כל האמת על תכולתם תצא לאור בארוחת הבוקר.

נסענו בשיירה כמה דקות לכיוון צומת רותם, פנינו ימינה, אחד הג'יפים עצר וכבר הוכרזה הפסקת פיפי ראשונה. את הרוטנים אפשר היה לשמוע עד תחתית מעלה עקרבים. גם הסבלנות שלי כבר נגמרה. לחצתי על הגז ונסעתי לכיוון מעלה עקרבים. לא פניתי והמשכתי לתצפית על המכתש הקטן. שילבתי את הילוכי הכוח וטיפסתי במעלה סלעי, טכני וקצת איטי, אחרי עוד תשעה כלי רכב שניסו, איך לא, למצוא צירים חדשים למעלה. כפי שנאמר: עשרה יהודים - 30 צירים. המשכתי לשלוחה צרה ועצרתי ממש מעל הבור הענקי שנקרא המכתש הקטן.

עם כל הניסיון ועשרות הפעמים שהיינו כולנו בנקודה המדהימה הזאת עדיין נסחטו קריאות התפעלות מכל הצופים אל היופי האדיר הזה. סיפרנו את סיפור היווצרות המכתש הקטן שהחל בקימור שיצר קמר שסדק את חלקו העליון. אל הסדקים חלחלו מי גשמים שהרחיבו אותו וירדו אל שכבת אבן החול שאותה סחפו בקלות. שכבת הגיר לא החזיקה הרבה זמן את משקלה, התמוטטה פנימה והרחיבה את הסדק. המכתש הוא תוצאה של תהליך זה כפול מיליוני שנים. 

כאן החלה תצוגת התכלית של ארוחת הבוקר. שולחנות מתקפלים נפתחו, מפות נפרסוו, כיסאות מסוגים שונים, מחצלות וכל מה שמישהו חשב אי פעם שצריכה לכלול ארוחת בוקר ועוד המצאות חדשות. ביצים קשות, חביתות, סלט ביצים, פשטידות, בצד החלו החברה להכין שקשוקה... סלט ערבי, ירוק, מתוק, חסה ועוד. גבינות מכל הסוגים, זיתים ושמן מ- ארבעה מקורות שונים, טחינה, חומוס, אבוקדו, נקניק, מיני לחמים, קפה ותה רגילים, אנגליים, סיניים וטיבטיים. כל הפולניות עמדו במשימה. וזה עוד לפני ארוחת הצהריים. בקיצור – רק שלא יהיה חסר.

ארוחת הבוקר שהחלה בסערה נגמרה בקול ענות חלושה. הדיבור הפך איטי, העיניים קצת נעצמו ונפקחו קלות רק כדי לחפש מקום ראוי לשים ת'ראש. סתם, הרגשה כללית.

 

זהו, קיפול זריז, זבל על הטנדר וחזרנו לראש מעלה עקרבים, שנתפס על ידי צה"ל בשנת 1948 ונפרץ על ידי חיל ההנדסה. ב-6 במרץ 1949 השתמשו בדרך חטיבות גולני, בדרך למבצע עובדה וכיבוש אילת וחטיבת אלכסנדרוני בדרך לכיבוש עין גדי במסגרת מבצע יצוב. בחלק העליון אנדרטה בצורת צריח לזכר לוחמי מבצע לוט. ירדנו בכביש המפותל והתלול, ונעצרנו לתצפית קצרה על בקעת צין. ראינו את הערבה וגם את הר צין המיוחס להר סיני אצל חלק מהחוקרים. ניסינו לזהות את סלע הצפרדע המפורסם בעיקול החמישי. 

נחל צין, שאורכו כ- 120 ק"מ, מתחיל בהר רמון, בגובה של כ-1,400 מ', ועובר דרך אזור שדה בוקר בקניון עמוק עם סדרת מפלים, גבי מים ונאות מדבר, ממשיך אל בקעת ענק ומסתיים בחלקו התחתון של הר צין בואכה הערבה, במאגר מים ענקי בדרום ים המלח. נחל זה הוא השלישי בגודלו בישראל אחרי נחל פארן ונחל הערבה.

 

ירדנו לאפיק נחל צין,  וסימנים רבים הסגירו את השיטפון הטרי שאירע כאן לפני מספר ימים. מצידו המערבי של הכביש בריכת מים ענקית, במרחק מה בצידו השמאלי עץ שיטה וכמה שיחי רותם כפופים לכיוון מזרח – כיוון הזרימה - ועליהם חלקי עצים ושיחים נוספים. הכביש השחור הוא חום עם הרבה סחף.

 

חצינו את האפיק ונכנסנו לנחל צין בכיוון כללי מזרח. הדרך על "דשדשת נחלים" – מצע של חלוקי נחל וחול, התפתלה ועברה את עין עקרבים. חצינו בריכת מים בין שיחי אשל וינבוט והמשכנו לעין צין. את המקום כמעט שלא הכרנו. השיטפון אטם בסחף את הגב שהיה שם וסחף כמעט את כל השיחים שמסביב. ביקרנו בחורשת הדקלים והתמרים שמצידו השני, שהזכירה את נאות המדבר בסהרה, במדבר המערבי ובסיני. החורשה הייתה ספוגה במים עם הרבה בוץ שהוכיח עד כמה היה השיטפון חזק. סימני השיטפון ניכרו גם על גדות הנחל. אל הנביעות הטבעיות מוזרמים מים ממפעל הפוספטים באזור. לא מומלץ להתרחץ ובוודאי לא לשתות.

 

המשכנו במורד הנחל כשהדרך מצידו הדרומי של אפיק הנחל וקצת מעליו. בקטע זה לא היו שינויים בדרך כתוצאה מהשיטפון. הגענו לגבי צין וחצינו לצד השני בזהירות. השיטפון היטיב עם המעבר.

המשכנו על גדתו הצפונית של הנחל בקטעים מרהיבים, עליות, ירידות, קטעים טכניים ו... שוב חצינו את נחל צין לגדה הדרומית בתוך המים והבוץ, מסדרים את מדרגת הגדה ועולים בזהירות.

המשכנו בערוץ הנחל וחזרנו לגדה הצפונית. מנקודה זאת ועד גבי שיש כמעט יש כמה מעברים טכניים שדורשים לעתים עבודת ידיים.

בגבי שיש עצרנו להפסקת קפה ועוגות, עוגיות, קנויות, אפויות, מומצאות...

לג'יפאים הוותיקים נזכיר ש"מעלה דריישפט" יורד מגבי שיש לנחל צין בקטע קצת אכזרי. הקטע הזה סגור כיום.

 

אחרי ההפסקה חזרנו מעט במעלה הנחל וטיפסנו אל המפנה הדרומי של נחל צין. ערכנו תצפית יפה אל הגבים והמשכנו בדרך שמובילה אל אזור פתחו של המכתש הקטן. ירדנו בנחל חצרה הנשפך אל נחל צין. באזור מפל נחל חצרה ירדנו לטיול רגלי קצר במורד הנחל עד למזלג עם נחל צין, שם חיכו לנו הג'יפים. המשכנו אל המפל האחרון של נחל צין ופרסנו ארוחת צהריים שלא תבייש את מלך מרוקו.

טיפ - בזמן שיטפון בנחל צין כדאי להגיע למפל דמוי הפרסה, לתצפית מרהיבה על השיטפון. ניתן להגיע מכביש הערבה אל מפל הפרסה גם בכלי רכב רגילים.

 

אחרי ההפסקה יצאנו אל כביש הערבה, חצינו אותו אל ציר נוף הירח בתוך נחל אביה עם עשרות פיתולים, פסלי טבע ונוף "לבן". חגיגה לצלמים. נכנסנו אל נחל אמציהו הרחב. כאן נתנו קצת דרור לאקשן לאורך 10-12 ק"מ מהירים אל עין תמר. סוף מסלול.

הדפס אותישלח לחבר
עבור לתוכן העמוד